מיהו מתנדב 

הרצון להתנדב מקנן אצל מרבית המתנדבים זמן רב לפני שהם ניגשים לצעדים פרקטים. לעיתים, הרצון להתנדב קיים שנים וישנה גם החלטה פנימית היכן להתנדב אולם הביצוע מסיבות שונות מתבושש.
ההשתעשעות באופציית ההתנדבות מבטיחה לאדם שיהיה לו עיסוק / עניין / משמעות ברגע שרק יחליט לממש. זוהי השתעשעות שיש לה חשיבות פסיכולוגית חשובה מאוד.
פעמים רבות הרצון מקנן בסמוך לזמן הפרישה מהעבודה ו/או עם עזיבת הילדים את הקן, במקרים אחרים זהו רצון, דחף פנימי שקרוב לודאי שהוא תוצר של חינוך- רצון לתרום לקהילה או של התנהגות המקובלת בסביבה. אחרי שנים של התמקדות בהתבססות משפחתית, כלכלית ומקצועית יש אפשרות ורצון לתרום גם לאחרים.
לאחר ההחלטה העקרונית מגיע שלב הבדיקה העצמית. האדם עושה דין וחשבון עם עצמו
א. מהי נטיית ליבו, איזה רעיון, ערך חשוב לו לקדם.
ב. עם איזה סוג אוכלוסייה נוח לו להיות במגע - קשישים, חולים, ילדים, נכים או אולי איכות הסביבה...
ג. עד כמה הוא מוכן להשקיע מזמנו? האם מוכן להקדיש יום בשבוע, מוכן לסופי שבוע? מוכן להקדיש לילות וכדו'.
ד. האם מוכן להתנדבות שכרוכה גם בהוצאה כספית, האם מוכן להתנדב במקום מרוחק מהבית וכדו'.

בדיקת האופציות מלמדת שהרצון לתרום כרוך במשתנים נוספים לעצם רעיון ההתנדבות.
התנדבות הינה עבודה ללא שכר אולם בהחלט עבודה עם ציפייה לתגמול.
מדובר על תגמולים רבים:
§ עניין
§ סיפוק
§ צמיחה אישית ו/או מקצועית
§ קידום רעיון ערכי בו מאמינים
§ יוקרה
§ השתייכות
§ הרחבת מעגל חברתי

להשקפתי, כל מתנדב מחפש תגמולים אלה במינונים שונים. המינונים משתנים במהלך הזמן ומה שהיה חסר חשיבות בנקודת זמן מסוימת יכול להפוך להיות חשוב בנקודת זמן אחרת.
עניין- מטבעם של תחומי עניין חדשים, מקום חדש, העניין הראשוני גדול מאוד ויש הרבה למידה חדשה.
עם הזמן סביר שמקומו המרכזי של העניין יפנה מקום לצמיחה אישית וכד'; במידה וזה לא יקרה יש להניח שהמתנדב יפסיק להתנדב בחדווה או יעזוב.
סיפוק- ככל שצוברים ניסיון והביטחון עולה, הגדרת הסיפוק משתנה.
צמיחה אישית / מקצועית - ככל שסומכים על המתנדב ונותנים לו יותר אחריות ויותר מרחב לעצמאות, כך מתרחשת יותר גדילה וצמיחה. תחושת התפתחות נוצרת גם בקיום הרצאות, ימי עיון והעשרות למיניהן.
קידום רעיון ערכי- המתנדב נעשה שותף לקידום הרעיון אותו הוא בוחר לקדם. במידה ונוכח שהעבודה נעשית ביושר ובלהט הוא גאה ומסופק.
יוקרה- ההתנדבות מתווספת לכרטיס הביקור. אפשר לספר למשפחה ולחברים "אני מתנדב".
השתייכות- להיות חלק, להיות שייך מתבטא בקיום טקסים, הרמת כוסית בחג, ברכה ביום הולדת, טיולים הרצאות מסיבות.
הרחבת מעגל חברתי- לעיתים זו מטרה מודעת ואף מוצהרת ולעיתים לא. מעצם המפגש עם אנשים חדשים זה קורה מאליו ובידי המתנדב להרחיב הקשר גם מחוץ למסגרת ההתנדבות.

המתנדב משקיע זמן, מחויבות והתמדה. בכל התקשרות עם ארגון התנדבותי מתקיים ברור ציפיות על מסגרת זמן ההתנדבות הקבוע לשבוע או לחודש. עקב דינמיות החיים קורה לעיתים שהמחויבות הופכת למעמסה נקודתית או לפרק זמן. התנהגות המתנדב בנקודות אלה תהיה תוצר ישיר של: התרבות בארגון, של קשרי הגומלין בין המתנדב לאחראי שלו בארגון ושל המשמעת בארגון.
המתנדב מטפח ציפיות מההתנדבות עצמה ומהאחראים עליו. במידה והציפיות מתקיימות הוא עובר את המשברים עם ליווי, גיבוי ותמיכה וממשיך להתנדב. במידה ומתאכזב - משמע אין הלימה בין הציפיות ובין המציאות, סביר להניח שהוא יצבור תסכול ובסופו של דבר יעזוב.
הציפיות הכרוכות בהתנדבות, באשר היא, הם:
§ הכרת תודה
§ משוב
§ הערכה
§ יחס אישי
§ קידום / הגדלת אחריות
§ תנאים מינימלים

הדאגה לסיפוק המניעים של המתנדבים תעזור למתנדבים להתמיד, להיות מסורים, חדורי מוטיבציה ושבעי רצון. אולם, מתנדב מרוצה, מתמיד ואחראי הוא לא בהכרח מקצועי.
הארגון צריך בראש וראשונה לחשוב על הלקוח שלו. השרות והמקצועיות הם היותר חשובים. ישכיל ארגון מתנדבים לנייד מתנדב לתפקיד אחר כאשר נראה שיש שחיקה או חוסר מקצועיות שפוגעת במטרה שלשמה קיים הארגון.
לסיכום, מנהל מתנדבים צריך מצד אחד להיות כל הזמן עם יד על הדופק של סיפוק צרכי המתנדבים בכדי שאלה מרוצים וכתוצאה מזה יהיו מסורים, מתמידים ואחראים ומצד שני למדוד תפוקות המתנדב כדי לא לפספס את המטרה העיקרית - מטרת הארגון.